"אֲנִי מוֹדֶה מִקֶּרֶב לֵב לְכָל הַמִּשְׁפָּחוֹת מֵהֶן קִבַּלְתִּי עֹנֶג גָּדוֹל לַחְלֹק, לְלַוּוֹת וּלְהַדְרִיךְ לָאֹרֶךְ כָּל תַּהֲלִיךְ הַלִּמּוּדִים, וּכְמוֹ כֵּן, בְּהַנְחָיַת טֶקֶס בָּר/ בַּת-הַמִּצְוָה, הַמְּסַמֵּן רֶגַע חָשׁוּב בְּחַיֵּיכֶם.

אֲנִי מְאֹד מַעֲרִיךְ אֶת הַזְּכוּת אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהָרֶגַע הַמְּיֻחָד בְּחַיֵּיכֶם.

כָּל בָּר/בַּת מִצְוָה הִנּוֹ זִכָּרוֹן בִּלְתִּי נִשְׁכַּח אֲשֶׁר נִרְשַׁם לְנַצֵּחַ בְּלִבָּם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. וְלָכֵן, כָּל רֶגַע אֲשֶׁר חָלַקְתִּי יַחַד עִם הַמִּשְׁפָּחוֹת נִרְשַׁם גַּם בְּלִבִּי וּבְזִכְרוֹנוֹתַי.

מִקֶּרֶב לֵב... תּוֹדָה רָבָה!"
                                              מַרְטִין אַלְפִיֶּה